דיקור ותפיסת  הכאב , הכול בראש!

 

אקופנקטורה  דיקור סיני משמשת כשיטה רפואית כבר יותר מ 3000 שנה.

אבל רק מתחילת שנות ה 70 החלו להבין את מנגנון שיכוח הכאבים שמשוייך לדיקור סיני.

ההבנה של המגנוני שיכוך הכאב הגיעה יחד עם התפתחות הבנת הפיסיולוגיה של הרפואה המערבית את תפיסת הכאב.

הרפואה הסינית צברה ידע קליני רב במהלך קיומה והיא צלחה את מבחן הזמן בכך שהיא מוסיפה להתקיים, אולם בבואנו לבחון אותה בכלים מערביים אנו חייבים למדוד אותה בכלים מדעיים שמקיימים את תפיסתה של התרבות המערבית.

 

הפילוספיה של הרפואה הסינית:

הרפואה הסינית מאמינה בקיומו של צי : שהוא מושג שניתן לדמות אותו לאנרגיה חיונית, למעשה הצי הוא הכול והוא  מחבר בין חפצים חיים ודוממים בטבע וביקום. צ'י הוא למעשה מושג אנרגטי שמונח על ידי הסינים ככוחמוחשי המאפשר העברת אנרגיה, תנועה,צמיחה והתפתחות להתרחש. כדי לשמור על בריאות גופנית ונפשית,זרימת הצ'י חייבת להישאר חופשית בכדי לאפשר בריאות נפשית ופיזית .
חסימה בזרימת הצ'י עלולה לגרום לחוסר איזון ובסופו של דבר להתבטא כמחלה.
הצי זורם בגופינו במסלוליי אנרגיה הנקראים מרידיאנים, שמרשתים את גופינו לאורכו ולרוחבו.

על המרידיאנים קימות נקודות דיקור שבעזרתם ניתן להשפיע על הצי ועל איברי הגוף, מטרת הטיפול להחזיר את ההומסטזיס לגוף ולשמור את זרימת הצי חופשית בגוף.

 

הפיזילוגיה של הכאב:

האגודה הבין לאומית למחקר כאב מגדירה  את הכאב כ –

"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הנגרמת מנזר לריקמה"

איך כאב מתחיל ?

בזמן פגיעה  מתחילה שרשרת של תגובות שכוללות :

עיבוד אותות לארוך נתיבים עצביים , תגובה הורמונלאית תגובה חיסונית ,ותגובה פסיכולוגית

מנגנון הכאב על פי הרפואה הסינית

ניתן להבין את הרפואה הסינית והחוויה של דיקור, בעזרת  הבנה של האנטומיה הפיזיולוגיה המודרנית .

באופן מסורתי נקדות הדיקור גורו בנקודות ספציפיות ובנקודות אלו גרמו למטופל להרגיש את מה שקרוי דה צי, שזה תחושת כאב חזקה שהמטופל חש.

כיום מאמינים שאותה תחושה שהמטופל חש היא תחושה של הפעלת קבוצת סיבים שרירים, מספר שלוש וארבע .

נמצא דמיון בין הפעלה ממושכת של שרירים כמו שקורה בזמן פעילות ספורטיבית ממושכת  ובין הראקציה שנגרמת לשריר בזמן דיקור גירוי נקודות דיקור.

 

דיקור וכאבים:

ההשפעה המובהקת ביותר שיש לדיקור על כאבים היא הדרך בה היא משפיעה על מערכת הכאב. בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, מחקרים רבים בדקו את הקשר שבין

דיקור וכאבים, המחקרים מדדו את פעילות האופיואידים במוח ביחס ל- דיקור והישבו את ההשפעות שיכוך הכאב של דיקור סיני לבין אלו של מורפין.

הוכח כי הדיקור משפיע על תפיסת הכאב על ידי ויסוט פעילות של אתרים תת-קליפתיים ומערכת גזע המוח לאורך מערכת  הכאב היורד.

מחקר שנערך בראשות ד"ר נינה תאייסון מבית החולים האוניברסיטאי באסן,שגרמניה בדק את הרעיון, כי דיקור סיני עשוי למעשה לשנות את תפיסת הכאב במוח.

המחקר השתמש בדימות תהודה מגנטית תפקודי בכדי לעקוב אחר פעילות המוח לפני הדיקור ובמהלכו,ונבדק דפוס ספציפי של פעולת המוח בזמן הדיקור שעשוי לייצג מסלול נגיש לטיפול בכאב.

במחקר,נסרק כל מתנדב בסורק ה- fMRI ולאחר מכן קיבל גירוי חשמלי קטן בקרסול השמאלי בכדי לייצר כאב.

בשלב הבא הוכנסו מחטי דיקור בשלושה מקומות בצד ימין המתאימים לאזורים הידועים כמתווכים את כאבי הקרסול,ולאחר מכן נסרקו הנסדקים שוב ע"י  fMRI.

בהשוואה לסריקות המוח לפני דיקור סיני ואחריו, המדענים גילו כי אזורים במוח שהיו פעילים בזמן גירוי הכאב הופעלו במהלך הדיקור.

מעניין לראות כיצד הסינים ידעו איזה נקודות משפיעות על כאב עוד בזמנים שלא היו מכשירי מדידה.

 

הדרך עוד ארוכה להבנה מלאה של תפסת הכאב במוח בעזרת דיקור.
דבר אחד די ברור גם ללא מחקרים אלפי מטופלים לאורך השנים נעזרים בדיקור הסיני בכדי לטפל בכאבים.

 

כותב המאמר:
אורן זיו , מטפל ברפואה סינית משנת 1998.